בע"מ 3984/15

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק מורכב הנוגע לזכותו של קטין למזונות ויכולתו להגיש תביעה עצמאית למזונות למרות הסכם מוקדם בין ההורים. בתחילה הגיעו ההורים להסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בו ויתרה האם על מזונות מהאב בתמורה לכך שיכונן קשר עם ילדם. עם זאת, האב לא שמר על קשר, מה שהוביל את האם לתבוע מזונות בשם הקטין. בית המשפט בחן האם הסכם הוויתור מונע תביעה עצמאית למזונות. היא הכירה בכך שבדרך כלל, ויתורים כאלה מחייבים, אך הדגישה כי הסכמים אלה חייבים תמיד לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הקטין. בית המשפט הצביע על ליקויים פרוצדורליים ועל היעדר דיון מהותי בטובת הילד באישור המקורי של ההסכם. בהדגישו את העיקרון כי טובת הילד היא ראשונה במעלה, ובהתחשב באי קיום ההיבט היחסי של ההסכם, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנסיבות השתנו באופן מהותי. בית המשפט פסק לטובת מתן אפשרות לקטין להגיש תביעת מזונות עצמאית. ההחלטה הדגישה כי הורות כרוכה בחובות מעבר לנוחות והדגישה את הפרשנות המתפתחת של טובת הילד, במיוחד לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משכך, התקבל הערעור, והחזיר על כנו את החלטת בית המשפט לענייני משפחה להתיר את התביעה העצמאית, תוך מתן צו למשיב לכיסוי הוצאות משפט מסוימות.