בר"ע 2630/04

תקציר

פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מתקבל בחלקו בערעור. השופט מוצא את פסק הדין הקודם כלא ברור ולא מפורט דיו, ומציין כי אין בו פירוט ברור של העובדות, טיעוני הצדדים והבסיס המשפטי להחלטה. על הימנעותו של בית המשפט לתביעות קטנות מלהכיר בטענות ההגנה של המערערת ולהתייחס לחוק התובלה האווירית הרלוונטי משנת 1980 נמתחה ביקורת. לגופו של עניין, מקבל השופט כי המשיבים נסעו לחתונה במועד הנקוב וכי מזוודותיהם הגיעו באיחור. בעוד שתביעתם של המשיבים לפיצויים ממוניים אינה נתמכת בראיות, מצוקתם ומורת רוחם מהמטען המעוכב מוכרים. השופט קובע כי המשיבים זכאים לפיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים כאחד, אך על הסכום לעמוד במגבלות הקבועות באמנת האג. השופט מורה למערערת לפצות את המשיבים בגין המטען המעוכב, הנחשב ל"הפסד", בסך כולל של 400 דולר, וכן 100 דולר נוספים, שניהם סכומים יותאמו ליום התשלום בפועל. כמו כן, המערערת נדרשת לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,000 ₪, המהווים הפחתה מ-2,500 ₪ שנקבעו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות. השופט דוחה את ניסיונם של המשיבים להביא ראיות נוספות וקובע כי כל צד יישא בהוצאותיו בערעור. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, והעתק יישלח אליהם על ידי המזכירות.