ת"א 2064/07

תקציר

המחלוקת היא על השימוש במקרקעין של התובעים, חברי מושב אודים, הממוקם דרומית לנתניה. התובעים משתמשים בקרקע למטרות מסחריות, לרבות הפעלת מסעדה וחוות סוסים. מינהל מקרקעי ישראל (הנתבע) טוען כי שימושים אלה אסורים על פי ייעוד הקרקע, המיועדת לחקלאות בלבד. המקרה נסוב סביב פרשנותו של פסק דין מוסכם משנת 2002 הנוגע לשימוש בקרקע. מסקנת בית המשפט היא כי מטרת פסק הדין הייתה לאפשר לתובעים לבקש הסכמים ורישיונות לפעילותם. מאז השתנו הנסיבות, והתובעים עשו מאמצים להכשיר את פעילותם, לרבות שינוי ייעוד הקרקע. בית המשפט מוצא כי עמדתו של הנתבע בנוגע לעלייה על סוסים אינה מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בסוג של גידול בעלי חיים המותר על קרקע חקלאית. יתר על כן, החלטה שניתנה לאחרונה על ידי הנתבעת מאפשרת להכשיר את הפעלת המסעדה, שנבנתה ללא רישיון, ככל הנראה באמצעות תשלום כספי. בית המשפט פוסק לטובת התובעים, וקובע כי פסק הדין משנת 2002 אינו רלוונטי עוד. היא מורה כי פסק הדין לא יבוצע ולא יפונו או ייהרסו מבנים על אדמות התובעים. בנוסף, הנתבעת נדרשת לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.