עב"ל 23454-10-17

תקציר

הערעור התקבל משום שהראיות שהוצגו בפני הערכאה הנמוכה יותר הצדיקו קביעה עובדתית שונה מזו שאליה הגיעה. טענת המערער כי סבל ממיקרוטראומה עקב תנועות חוזרות ונשנות תוך כדי עבודה לא נשקלה דיה. על פי הפסיקה, פגיעה עקב מיקרוטראומה מחייבת את הנפגע להוכיח רצף של אירועים חוזרים ונשנים לאורך תקופה ארוכה ובתדירות גבוהה, וכי תנועות אלה דומות באופיין ומתרחשות בקביעות מספקת לאורך זמן. טענת המשיב כי המערער ביצע את עבודתו במצב סטטי לא נתמכה בראיות מספיקות והיא נדחית. בתצהירו הבלתי מעורער של המערער ובעדותו הנגדית תוארו עבודות אינסטלציה יומיומיות שכללו תנועות חוזרות ונשנות תוך כריעה במשך שעתיים-שלוש ביום, שנמשכו לפחות חצי שעה בכל פעם. די בתשתית עובדתית זו כדי לתמוך בטענת מיקרוטראומה. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שימנה מומחה שיקבע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין ליקויי ברכיים, על בסיס התשתית העובדתית שנקבעה. המשיב יכסה את הוצאות המערערת.