רע"א 1498/09

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה על סמך מספר נימוקים שפורטו בהחלטה. הסתמכותם של המבקשים על תקנה 158(א)(1) לתקסד"א, המאפשרת הצגת ראיות מפריכות, לא הייתה ישימה במקרה זה. בית המשפט הדגיש כי ראיות מפריכות, שתוארו בפסיקה בעבר כראיה "זימה", צריכות להיות מוגבלות ומותרות רק בנסיבות חריגות, כגון כאשר התובע מופתע מטיעון או ראיות שהוצגו על ידי הנתבע, או כדי לערער על מהימנותו של עד. בית המשפט מצא כי אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים. כמו כן, ניתנה למבקשים הזדמנות לצרף את תצהירו של עו"ד גירון בתחילת ההליך, אך לא עשו כן. ניסיונם להגיש תצהיר זה נתפס כעת כניסיון מאוחר לתקן את טעותם הראשונית, במיוחד לאחר שעו"ד גירון הפסיק לייצג אותם והסיר כל מחסום אתי. המבקשים טענו באופן לא מדויק כי לא היו מודעים למעורבותו של עו"ד גירון עד לעדותו של המשיב, למרות שהדבר צוין קודם לכן בתצהירו של מר גולדפינגר. בנוסף, המשיב הצביע בעבר על השמטת תצהירו של עו"ד גירון. השינוי הפתאומי בגישתם של הפונים היה חסר שקיפות ודיוק, והם לא סיפקו הסבר מפורט לשינוי זה. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי העדות מיותרת, שכן גרסאות הצדדים נבדקו ביסודיות באמצעות תצהירים וחקירות נגדיות. ערכאת הערעור אימצה עמדה זו, תוך הכרה בשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, וחויבו המבקשים לשלם 10,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דינו של המשיב.