ע"פ 1324/00

תקציר

הכרעת הדין קשורה לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שפסלה את השופט א' אמינוף מלדון בתיק מורכב של סחר בסמים בו היה מעורב המערער, שהוגש נגדו 14 אישומים של קשירת קשר בצורות שונות. טענת הפסילה העיקרית הייתה כי השופט נחשף למכלול רב של ראיות פסולות נגד המערער במהלך שמיעת תיק קשור, דבר היוצר חשש ממשי למשוא פנים ולמשוא פנים. הראיות המדוברות כללו חקירות נגדיות של עדים, מסמכים חשבונאיים, תמלילים וקלטות שהוגשו במסגרת התיק הנלווה, אשר הפליל לכאורה את המערער. עוד טען המערער כי נפגעה זכותו להתגונן שכן לא יכול היה להתנגד להצגת ראיה זו. עם זאת, תגובת הפרקליטות חלקה על טענות אלה, וקבעה כי חלק ניכר מהראיות אכן קבילות, וכי הגנתו של המערער לא תיפגע. השופט א' אמינוף דחה את בקשת הפסילה, והביא את המערער להגיש ערעור זה. אולם הערעור נדחה. השופט הכיר בכך שבעוד שהשופט נחשף לכמות גדולה של ראיות, טענותיו של המערער בדבר פסילה שנויות במחלוקת ברובן ולא ניתן להכריע בהן בערעור פסילה. תחת זאת, נטען כי בית המשפט המחוזי הוא המקום המתאים לקביעת הקבילות. יתר על כן, השופט היה סמוך ובטוח כי שופט בית המשפט המחוזי מקצועי דיו להפריד בין ראיות קבילות לבין ראיות בלתי קבילות וכי למערער תינתן הזדמנות הוגנת לטעון נגד קבילותה. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הראשונית לפסול את השופט התקבלה.