ת"א 54716-05-18

תקציר

המבקשים, גב' קופל ואושן ספיריט, מבקשים צו מניעה זמני נגד שופרסל, שיאסור עליה לשווק ולמכור קולקציית טקסטיל הפוגעת לכאורה בזכויותיהם. עילת התביעה העיקרית היא גניבת עין, שכן לטענת המבקשים, הלקוחות עלולים להטעות ולחשוב כי המוצרים הנמכרים בשופרסל הם שלהם. בית המשפט בחן את הבקשה על בסיס שני משתנים עיקריים להכרעה בסעד זמני: סיכויי ההליך ומאזן הנוחות. נמצא כי סימן הסנפיר של המבקשים אינו סימן מסחר רשום אלא סימן גנרי. עם זאת, האופן שבו הסימן בא לידי ביטוי במוצרי המבקשים, במיוחד בקולקציית המצעים שלהם, נראה ייחודי. לפיכך, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הסימן הינו גנרי ואינו זכאי להגנה משפטית. באשר לטענת גניבת העין ציין בית המשפט כי היא דורשת הוכחה של שני יסודות מצטברים: מוניטין וסיכון להטעיית ציבור הצרכנים. בית המשפט מצא כי המוצרים של המבקשים רכשו מוניטין בקרב קהל היעד שלהם, המורכב בעיקר מאנשים אמידים באזור המרכז. בחינה ויזואלית של מוצרי המבקשים והמשיבים העלתה קווי דמיון חזותיים רבים, המחזקים את עניינם של המבקשים. עם זאת, בית המשפט קבע כי מבחני גניבת העין, הכוללים דמיון בין סימנים, חפיפה בבסיס הלקוחות ובאיכות הסחורה, אינם תומכים באופן מלא בעמדת המבקשים. באופן ספציפי, ההבדל המשמעותי באיכות הסחורה ובבסיס הלקוחות, כאשר המוצרים של המבקשים הם באיכות גבוהה בהרבה ומכוונים לקהל לקוחות עשיר יותר, מקטין את הסבירות להונאה. זאת ועוד, המבקשים התמהמהו בהגשת בקשתם, דבר המכביד עליהם. בהתחשב במאזן הנוחות, מצא בית המשפט כי המבקשים יכולים להמשיך ולמכור את מוצריהם, בעוד שמכירות האוסף הנדון על ידי המשיב מוגבלות יותר בהיקפן. לפיכך, אי מתן צו המניעה לא יגרום נזק משמעותי למבקשים, מה גם שלא הוכחה הטעיה בשלב זה. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא לתת את צו המניעה הזמני, תוך שמירה על הסטטוס קוו עד להכרעה בתיק העיקרי. טענות המבקשים בדבר הפרת זכויות ופיצוי כספי שמורות להליך העיקרי. הוצאות הליך הסעד הזמני יישאו על המבקשים, בהתאם לתוצאת התיק העיקרי.