בג"צ 8210/14

תקציר

בפסק הדין הנידון התייחס בית המשפט לשאלה משפטית מורכבת הנוגעת להכרה באירועים המתרחשים מחוץ למהלך העבודה הרגיל כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. מדובר באדם שנפצע בטעות בזיהוי כאשר מטען חבלה מאולתר הוטמן ברכבו. בית המשפט בחן את ההשלכות המשפטיות הרחבות יותר, ובפרט את ההגדרה של "תאונת עבודה" ו"מפגעי דרך", תוך שהוא מפנה לפסיקה קודמת כדי להבחין האם יש לסווג אירוע כזה כתאונת עבודה. בית הדין הכיר בכלל העיקרי של אי התערבות בהחלטות בית הדין לעבודה, אלא בטעויות משפטיות משמעותיות או בנושאים בעלי חשיבות ציבורית רחבה, והגיע למסקנה כי מקרה זה מצדיק התייחסות בשל נסיבותיו הייחודיות. בית המשפט הדגיש את הצורך בפרשנות דינמית של החוק כדי להתאים להקשרים חברתיים משתנים. בעוד שהפסיקה המסורתית הבדילה בין תאונות אקראיות לבין תאונות הנובעות מנקמה אישית, מקרה זה הציב אתגר ייחודי: הפגיעה לא נגרמה כתוצאה מתקיפה ממוקדת אלא מזיהוי שגוי. בסופו של דבר בית המשפט ראה בכך "מפגע בדרך", והדגיש את חוסר היכולת לחזות את חוסר השליטה של הקורבן על המצב. הוא שאב הקבלה מדיונים דומים בחוק הפיצויים לתאונות דרכים, וקרא לפרשנות נדיבה לטובת המבוטח לקיים את כוונת הביטוח הלאומי של החקיקה. פסק הדין, שנתמך פה אחד על ידי השופטים, ביטל את החלטתו הקודמת של בית הדין הארצי לעבודה והכיר באירוע כ"תאונת עבודה", והעניק לעותרת זכאויות לפי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט אף הטיל על המשיב הוצאות משפט, ואישר את הצורך של העותר בהגנה על פי הקריאה המרחיבה של חקיקה סוציאלית מגינה.