ע"ח 56074-09-17

תקציר

עובד המשיב נתפס נוהג במשאית עם נגרר, כשברשותו חומר נפץ החורג ממגבלת משקל הרכב. כלי הרכב נתפסו, והמשיבה פנתה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע בבקשה להסיר את התפיסה, אשר נענתה בחלקה. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש להתייחס למשאית ולנגרר כיחידה אחת, ועל כן יש להותיר את שניהם בתפיסה מאחר שהמשאית חרגה ממגבלת משקלה. עם זאת, השופט דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הם נימקו זאת בכך שהנגרר, בהיותו רכב נפרד בעל רישיון ומגבלת משקל משלו, אינו חורג ממשקלו המותר, ולכן אין לתפוס אותו. יתר על כן, השופט ציין כי המונח "רכב" בחוקים הרלוונטיים מתייחס רק לרכב הפוגע, שבמקרה זה היה המשאית. השופט התייחס גם לסמכותו של בית המשפט לעכב את ביצוע החלטותיו, ואישר כי אכן יש לו סמכות להורות על עיכוב ביצוע, דבר שיש לשקול במקרים בהם המדינה מבקשת לערער על החלטה הקשורה לשלום הציבור, כגון החלטה זו. לפיכך, החלטת הערכאה הנמוכה שלא לעכב את הביצוע לא הייתה ראויה, אך מאחר שהערעור נדחה, היא לא השפיעה על התוצאה.