ת"א 56700-11-13

תקציר

המקרה הוא Deutsch v. מדינת ישראל - רשות העתיקות ואח' דויטש, סוחר עתיקות, תבע את מדינת ישראל ואת רשות העתיקות על פיצויים בסך 12 מיליון שקל לאחר שזוכה מאשמת זיוף עתיקות. הוא טען כי הנאשמים התרשלו בשלבי החקירה, הגשת כתב האישום והמשפט, וכי מעשיהם פגעו בשמו הטוב, בפרנסתו ובמעמדו האקדמי. בית המשפט קבע כי בידי הרשויות די ראיות כדי להעמיד לדין את דויטש בכל ששת האישומים, כולל חוות דעת מומחים ועדויות עדים. בית המשפט קבע כי טענות התובע בדבר מהימנות המומחים והעדים נדחו על ידי בית המשפט בתיק הפלילי, וההחלטה שלא לדחות את האישומים הייתה מוצדקת. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לדויטש 1,799,930 ₪, כולל הוצאות משפט והפסדי הכנסה וזכויות פנסיוניות עקב הפסקת ההפרשה שלו, בתוספת 200,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. עם זאת, מאחר שבית המשפט לא מצא רשלנות מצד הנתבעים, סכום זה לא היה בר מימוש. התביעה נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.