ע"א 8441/04

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב החלטת הרשם להתיר רישום של סימן מסחר שעליו ערערו בעילה של דמיון והטעיה ציבורית פוטנציאלית. המערערת טענה כי סימן המסחר המבוקש העתיק את הרעיון המרכזי של סימן המסחר המבוסס שלהם, אשר היה קשור למוצרי יופי וכלל הן את המילה "יונה" והן את גרפיקת יונה. הרשם הבחין תחילה בין הסימנים על בסיס אלמנטים חזותיים ולא על סמך הדמיון הרעיוני, והתמקד בהבדלים פיזיים כגון ידיים האוחזות ביונה בסימן המוצע. עם זאת, פסק הדין מתח ביקורת על גישה זו, והדגיש כי הנושא המרכזי הוא הרעיון או הרושם הכולל, ולא רק הפרטים החזותיים. נמצא כי הרעיון המרכזי של סימן המערערת יצר זיקה בין יונים למוצרי טיפוח, מושג שהוטבע במוחם של הצרכנים באמצעות מאמצי שיווק משמעותיים. משכך, קבע בית המשפט כי הסימן המוצע עלול להטעות צרכנים לחשוב כי שני המוצרים מקורם באותו מקור, וציין כי בלבול זה מהווה תחרות בלתי הוגנת ולמעשה מנצל את מוניטין המותג המבוסס של המערערת. הערעור הסתיים בביטול רישום הסימן, תוך הדגשת הצורך להגן על קניינה הרוחני של המערערת מפני שימוש בלתי הוגן מצד מתחרים. הן השופטת א' פרוקצ'יה והן השופטת א' חיות הסכימו עם מסקנה זו, וכתוצאה מכך חויב המשיב בהוצאות משפט ובהוצאות משפט.