ת"א 15249-08-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות הנובעות משריפה בבניין מסחרי בראש פינה. התביעה הראשונה מוגשת על ידי בעלי הבניין נגד שוכר חנות בבניין וחברת הביטוח, בדרישה לפיצוי של 500,000 ₪ בגין נזקי שריפה במבנה ושיפורים, שכן הנתבעים מחויבים לעשות זאת על פי הסכם השכירות. התביעה השנייה מוגשת על ידי דייר החנות ואשתו, מנהלת החנות, נגד בעלי הבניין, בטענה לפיצויים בסך 1,374,225 ₪ כתוצאה מהשריפה. הנתבעים בתביעה השנייה טוענים כי התובעים מנעו מהם לשפץ את החנות ולהתניע מחדש את העסק לאחר השריפה, וגרמו להם נזקים שונים. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. בתביעה הראשונה נמצא כי הסכם השכירות מחייב את השוכר לבטח את הנכס המושכר וליצור שעבוד לטובת המשכיר. בנוסף, כל שיפור שנעשה בחנות שייך לבעל הבית. בית המשפט פירש סעיפים אלה כך שהתובעים זכאים לתגמולי ביטוח בגין נזקי מבנה, לרבות שיפורים. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא מנעו מהנתבעים לשפץ את החנות, והנתבעים לא הוכיחו את הוצאות השקעתם. לפיכך פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לחברת הביטוח להעביר לתובעים את כספי הפיקדון, בסך 308,000 ₪. בתביעה השנייה קבע בית המשפט כי השריפה הביאה לפקיעת הסכם השכירות. כתוצאה מכך איבדו הנתבעים את זכותם להחזיק בחנות, והתובעים לא היו חייבים לאפשר להם לחזור ולשפץ אותה. בית המשפט בחן כל אחת מתביעות הנזיקין של הנתבעים ומצא שרובן לא הוכחו או לא היו מוצדקות. הנתבעים היו זכאים לקבל בחזרה רק את תשלומי השכירות ששילמו עבור ששת החודשים שלאחר השריפה ואת תשלומי הארנונה למשך חודשיים. בית המשפט הורה לתובעים לפצות את הנתבעים בסכומים אלה, בסך כולל של 30,322 שקל, בצירוף ריבית. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות בסך 8,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.