הפ"ב 21200-03-13

תקציר

המבקשים ביקשו להסיר את הבורר בעניינם בשל הפרות לכאורה של זכויות היסוד של המבקש. לטענתם, הבורר התעלם מפסיקה קודמת שקבעה את זכותו של המבקש לחקור בחקירה נגדית שמאי שהיה מעורב בעניינם, ופעל באופן בלתי ראוי ובלתי הוגן. עם זאת, בית המשפט לא מצא קביעה כזו וקבע כי פסק הדין הקודם אינו תומך בטענות המבקש. תפקידו של הבורר, כפי שהוגדר בהליכים קודמים, היה למנות מומחה להערכת נכסי העיזבון, ולא לשמש כבורר נוסף. בית המשפט לא מצא כל הצדקה בטיעוני המבקש לפסילה והאמין לטענת הבורר כי תמיד פסק ללא משוא פנים. יתר על כן, בית המשפט ציין כי דיון הבוררות לא היה ההליך הראשון בין הצדדים וכי הסכמה עם פקיד שומה נועדה ליישב את הסכסוך ביעילות. לבסוף, מערכת היחסים הנטענת בין הבורר לבין קרוב משפחה של בא כוח המשיבים, שהוזכרה כעילת פסילה, נמצאה חסרת משמעות, וניסיונו של המבקש להעלותה מבלי לתת למשיבים הזדמנות להגיב עלה בתוהו. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי בקשתו של המבקש לבשה מסווה של פגיעה בצדק הטבעי ונראתה כמחלוקת עם שיקול דעתו הפרוצדורלי והמשפטי של הבורר. הבקשה לסילוק הבורר נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 50,000 ₪.