עב"ל 60844-06-15

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לשלול הכרה ב"כאבי גב תחתון" של המערער כתוצאה מתאונת עבודה. בית הדין מצא כי החלטת פקיד התביעות לא הכירה באפשרות שכאבי הגב התחתון של המערערת אכן נגרמו כתוצאה מתאונת העבודה. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של פקיד התביעות שונה מזה של הוועדה הרפואית, ובמקרה זה היה על פקיד התביעות להכיר בכאבי הגב התחתון כקשורים פוטנציאלית לתאונה ולהותיר את שאלת הקשר הסיבתי לוועדות הרפואיות. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שבחן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת: המערער החליק ונפל לאחור במדרגות בעבודה, כשהוא סובל מכאבי גב תחתון זמן קצר לאחר הנפילה אשר נתמכים בממצאים רפואיים אובייקטיביים. זאת ועוד, חוות דעתו של המומחה הרפואי, אף שאינה רלוונטית ישירות להליך, תמכה אף היא באפשרות של קשר בין התאונה לבין כאבי הגב התחתון של המערער. בית המשפט הדגיש כי די במנגנון הפגיעה, יחד עם טענותיו העקביות של המערער על כאבי גב תחתון וחוות דעת המומחה, כדי לבסס את הטעות בהחלטת פקיד התביעות. פסק דין זה מבטיח כי עניינו של המערער מופנה כראוי לרשויות המתאימות להערכה נוספת. ההכרה בכאבי גב תחתון כקשורים פוטנציאליים לתאונת העבודה אינה קובעת נכות או קשר סיבתי כלשהו בין מצב הגב הנוכחי לבין התאונה – עניינים אלה ייבחנו על ידי הוועדות הרפואיות. לבסוף, הורה בית המשפט למוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאותיו של המערער בשתי הערכאות, וקבע את הסכום על 6,000 ₪.