ע"א 159/66

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת רשם על דחיית תשלום אגרת בית משפט בתביעת נזיקין. המשיבים, אלמנה ויתומים שראש משפחתם נהרג בתאונה, ביקשו את הדחייה. המערערים התנגדו, וטענו כי הדחייה אינה צריכה לכלול את קצבת הביטוח הלאומי שמקבלים המשיבים, שכן יש לנכותה מדמי הנזק. בעוד שלמערערים הייתה טענה משפטית חזקה, בית המשפט הדגיש כי מדובר בדיון מקדמי בסוגיה צדדית, וכי החלטת הרשם צריכה לעמוד אלא אם כן יש בסיס משפטי ברור לביטולה. ההחלטה, שהיטיבה עם המשיבים, התקבלה, והמערערים חויבו בהוצאות הערעור של המשיבים כאות מורת רוח מערעורם. פסק דין זה מדגיש את ההבדל בין הדיונים המקדמיים בנושא תשלום אגרות בין תובעים לנתבעים, ואת גישתם של בתי המשפט למקרים כאלה. התובעים, אם נדחתה דחיית שכר הטרחה, עומדים בפני דחייה על הסף, בעוד הנתבעים עדיין יכולים לצפות לדיון לגופו של עניין. יתר על כן, על אוצר המדינה, המיוצג על ידי הרשם, לקבל עדיפות בענייני דחיית אגרות, כאשר הנתבעים ממלאים תפקיד פריפריאלי. לבסוף, על החלטות כאלה יש לערער רק במקרים נדירים, ובוודאי שלא לעצור את ההליכים בטרם עת.