רע"א 42380-06-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על גילוי מסמכים כספיים בין שני צדדים המעורבים בהסכם שכירות. המבקש, שהוא ככל הנראה גוף עסקי, חויב מלכתחילה על ידי בית המשפט המחוזי לחלוק עם המשיבים מספר מסמכים כספיים, לרבות דוח כספי, מאזן ודוחות ותעודות נוספים. המשיבים, לעומת זאת, נדרשו להציג דוחות על הוצאותיו והכנסותיו של הקניון במהלך סגרי הקורונה, שכן אלה נמצאו נחוצים לצורך בירור התביעה. ערכאת הערעור קבעה לאחר עיון כי חלק מהמידע הכספי המבוקש על ידי המשיבים אינו רלוונטי למקרה דנן ויש בו כדי לפגוע יתר על המידה בזכותו של המבקש לפרטיות ולהגנה על סודות מסחריים. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי מלוא נתוניה הכספיים של המבקשת בכל ענפיה העסקיים לא נדרשו כדי ליישב את המחלוקת בעניין דמי השכירות ודמי הניהול הקשורים להסכם השכירות. במקום זאת, הציע בית המשפט פשרה לפיה המבקש יידרש להציג רק נתונים הקשורים למשכיר, בצירוף תצהיר סמנכ"ל הכספים של המבקש. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות בפשרות הקודמות של המבקש ובעובדה שלא ניתן היה להשיג את המידע המבוקש בנקל באמצעים אחרים. כמו כן, קבע בית המשפט כי על המשיבים למסור למבקש דוחות על הוצאותיו והכנסותיו של הקניון בתקופת הסגר, שכן אלה נדרשו לצורך משפט הוגן. לפיכך, הערעור התקבל, והחלטת הערכאה הנמוכה תוקנה כך שתשקף שינויים אלה. בנוסף, חויבו המשיבים לפצות את המבקש בגין הוצאותיהם המשפטיות, בסך 10,000 ₪.