ה"פ 30080/97

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי משנת 1985, אז חתם ח.ח. בן יהודה על שטר משכנתא בו התחייב לשעבד את זכויות החכירה שלו לבנק. הבנק טוען כי חלה תקופת ההתיישנות בת שבע השנים, וטוען כי שטר החוב היווה משכנתה של זכויות חוזיות שאינן קשורות למקרקעין. מנגד, טוען ח"ה בן יהודה כי המשכנתא נועדה להבטיח הלוואה אישית, שלא ניתנה, ולכן חלה תקופת ההתיישנות של 15 שנה על מקרקעין. בית המשפט בוחן את מהות התביעה ומגיע למסקנה כי היא אכן קשורה למקרקעין. משכך, הוא דוחה את טענת הבנק כי התביעה חסומה על פי חוק, וקובע כי חלה תקופת ההתיישנות בת 15 השנים. השופט מורה לבנק לשאת בהוצאותיו של ח.ח. בן יהודה, הקבועות על 5,000 שקל בתוספת מע"מ. כמו כן, בית המשפט קובע כי אין להגביל את התביעה להליך מקוצר ומעניק לח.ח. בן יהודה רשות להגיש כתב תביעה בתוך 30 יום, כאשר הנתבעים נדרשים להגיש כתב הגנה לאחר מכן. השופט גם קובע מועד לקידום המשפט. ההחלטה ניתנת להפצה מיום 18.1.98, ומזכירות בית המשפט מונחית לשלוח העתקים לעורכי הדין של שני הצדדים.