ע"א 364/62

תקציר

בית המשפט העליון דחה את הערעורים והערעורים הנגדיים שהוגשו בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה שהגישה חוה רבקה דגני (המערערת) נגד בעלה, יצחק אריה דגני (המשיב) לגירושין, משמורת ילדים ומזונות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי חייב את המשיב לשלם מזונות בסך 100 לירות ישראליות בחודש החל ממועד הגשת התביעה והוציא נגדו צווי מניעה בנוגע לדירתם וחפציהם של בני הזוג. בית המשפט דחה גם את תביעתו של דגני למזונות טרם הגשת התביעה. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון קבע כי זכותם של הילדים למזונות נפרדת מהתנהגות הוריהם זה כלפי זה. על המשיב לעשות את כל המאמצים האפשריים, לרבות עבודה כפועל, כדי למלא את חובתו להאכיל את ילדיו. בית המשפט המחוזי היה צריך לפסוק סכום מזונות ריאלי התואם את יוקר המחיה המאמיר מאז הוגשה התביעה. באשר לדחיית התביעה למזונות עבר, לא הוכיחה המערערת די הצורך את טענתה, והילדים קיבלו מזונות נאותים מאמם. בית המשפט נימק את ההוצאות שנפסקו נגד המשיב בבית המשפט המחוזי בשל המשפט הממושך וחקירתו הפוגענית את המערער. לבסוף אישר בית המשפט העליון את צווי המניעה על הדירה והחפצים והסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי. הערעורים והערעורים הנגדיים נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.