סע"ש 34164-05-18
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
התובעת, שעבדה אצל הנתבעים כ-12 שנים, תבעה את הנתבעים להטבות תעסוקה שונות. נמצא כי הנתבעים העסיקו את התובע במישרין בין השנים 2006-2012, ואילו התובע הועסק בחברה בבעלות הנתבעת הפרטית משנת 2012 ועד אוקטובר 2017, עת הופסקה העסקתו של התובע. בית המשפט קבע כי שכרה היומי של התובעת עומד על 500 ₪, למרות תלושי שכר המעידים על שכר נמוך יותר, וכי התובעת עבדה 49 שעות שבועיות, כולל שעות נוספות בימים א'-ה', וחצי יום בימי שישי. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בגין שעות נוספות שעבד, שחושבו בשיעור של 25% מהשכר השעתי עבור חצי השעה הראשונה ו-50% עבור חצי השעה שלאחריה, בסך כולל של 46,116 ₪. סכום זה הופחת ב-2,562 ₪, שכן הנתבעים סיפקו יומני עבודה המעידים כי התובעת לא עבדה בימי שישי במהלך התקופה בה כיסו. בית המשפט מצא כי התובע לא פוטר ולא התפטר, ולכן הוא אינו זכאי לכל סעד פיצויי הנובע מאף אחד מהתרחישים הללו. עם זאת, גם הנתבעים לא הצליחו להוכיח את טענתם כי שולמה לתובע הודעה מוקדמת, ולכן סכום זה לא נוכה מהסכום המגיע לתובע. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע פיצויים בגין הפרשות לפנסיה, המחושבים לפי 6% מהשכר הממוצע במשק כפול חודשי העבודה בשבע שנות עבודתו האחרונות של התובע, בסך כולל של 47,227 ₪. מאחר שהנתבעים שילמו לקרן הפנסיה של התובע רק 28,005 ₪, חויבו לשלם את ההפרש בסך 19,222 ₪. מאחר ותלושי השכר של התובעת נחשבו פיקטיביים, חויבו הנתבעים לשלם פיצויים לדוגמה בסך 5,000 ₪ לפי חוק הגנת השכר. כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 49,833 ₪ בגין ימי חופשה שלא נוצלו, שכן לא סיפקו פנקס חופשה או כל רישום אחר המעיד על ניצול ימי החופשה על ידי התובע. בית המשפט קיבל את הטענה כי לתובע שולמו דמי הבראה חודשיים, ולכן הסכום ששולם בשבע שנות העבודה האחרונות, בסך של 17,395 ₪, נוכה מדמי ההבראה המחושבים בסך 24,570 ₪, כך שהתובע חייב 7,175 ₪. תביעות התובעת לעמלה ולשכר עבור חודש אוקטובר 2017 נדחו מחוסר ראיות, למרות שהנתבעים חויבו לשלם לתובע 5,000 ₪ עבור עשרת הימים הראשונים של אותו חודש, שכן לא ניתן להוכיח כי התובעת לא עבדה באותם ימים. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 161,082 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. הנתבע היחיד חויב לשלם 37,053 ₪ מסכום זה, ואילו הנתבעת החברה חויבה לשלם 124,029 ₪. כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת, בסך 8,500 ₪.
חקיקה מקושרת
סע"ש 34164-05-18 מחמוד סעסע נ' א. אילתי בניה ואחזקות בע"מ, עבודה אזורי (24.5.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.