רע"א 7110/13

תקציר

בפסק דין זה נעתר בית המשפט לבקשת העותרים לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשתם לחידוש הליכי התביעה ולתיקון כתב התביעה. התביעה המקורית, שהוגשה בינואר 2011, ביקשה מהמשיב פיצוי כספי על בסיס כתב התחייבות חתום. לאחר דיון הוכחות, הציע בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה בכפוף למצג המשיב כי עבודות הפיתוח יחלו עד סוף אוקטובר 2011. שני הצדדים הסכימו, ובית המשפט הורה על מחיקת התביעה, תוך ציון כי ניתן לחדש אותה ולתקן את כתבי הטענות. שנתיים לאחר מכן הגיש העותר בקשה לחידוש ההליכים ולתיקון כתב התביעה, אך בית המשפט המחוזי דחה אותה, תוך שהוא מסתמך על תקנות פרוצדורליות המשוות סיום תביעה לדחייה, המחייבות הגשת תביעה חדשה. העותרים ערערו על החלטה זו, וטענו כי יש לפרש את ההחלטה משנת 2011 כדחיית הדיון ולא כהפסקה, ומכאן לאפשר להם לחדש את ההליך המקורי. המשיב, לעומת זאת, הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי וטען לצורך בהגשת תביעה חדשה. השופט, לאחר ששקל את הטענות, החליט לקבל את הערעור. הם פירשו את ההחלטה מ-2011 כדחיית הדיון ללא מועד, בהתבסס על נוסח ההחלטה והסכמת הצדדים על תיקונים עתידיים בכתבי הטענות. כך נחסך מהעותר הצורך להגיש תובענה חדשה ולשלם אגרות נוספות. תחת זאת, יחודש הדיון בתביעה המקורית, ותיקון כתבי הטענות יוכרע על ידי בית המשפט המחוזי, בהתחשב בהסדר הפרוצדורלי אליו הגיעו הצדדים. כן חויב המשיב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. החלטה זו, מציינת השופטת, חוסכת משאבים שיפוטיים ועולה בקנה אחד עם ההסכמות הפרוצדורליות של הצדדים.