פש"ר 51240-09-14

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת הנאמן ורואה בהסכם המתנה הנוגע לחלקת קרקע בין המשיבים, תגריד וסמיה, כבטל כנגד הנאמן. החלטה זו מוצדקת על ידי עדויותיהם הסותרות והמתפתחות של תגריד וסמיה, הנחשבות בלתי אמינות. טענותיהם כי שולמה תמורה בגין הקרקע סותרות את הסכם המתנה המדווח, תוך שימוש בהשתק שיפוטי ותומכות בטענות הנאמן. ההגדרה הרחבה של "רכוש" בפקודה כוללת נכסים וזכויות פיננסיים, התומכים בזכותו של הנאמן לאתר ולהשיב את נכסי החייב. העברת הזכויות במקרקעין לסמיה נתפסת על ידי תגריד כהפרה של הפקודה, המאפשרת לנאמן לבטל את הסכם המתנה ולקבל בחזרה את הנכס לעיזבון החייב. בנוסף, בית המשפט מורה למשיבה מס' 2, סמיה, לפצות את הנאמן בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪. פסק הדין נועד למנוע את ניסיונו של החייב להתחמק מהוראות פשיטת רגל על ידי העברת נכסים לקרובי משפחה ושומר על תקינות ההליך המשפטי על ידי הרתעה מעדויות שווא.