תא"מ 12846-07-17

תקציר

התובעת, בעלת דירה, תבעה את שכנתה בגין נזקי מים שנגרמו כתוצאה מנזילה בדירתו. היא הגישה שתי תביעות נפרדות, שאוחדו מאוחר יותר. התביעה הראשונה, משנת 2017, טענה לנזקים מדליפה מתמשכת שהחלה בשנת 2008. התביעה השנייה, משנת 2019, טענה לנזקים מדליפה חדשה שהתגלתה לאחר הגשת התביעה הראשונה. הנתבע טען כי התביעות אינן תקפות בשל התיישנות ושיהוי. עם זאת, השופט דחה טענות אלה. הם גם התווכחו על האחריות להדלפות. השופט קיבל את טענת התובע כי מקור הנזילות בדירת הנתבע, למרות חוות דעת מומחה שהגיש בית המשפט שהצביעה אחרת. זאת, בשל התנהגותו הפסולה של הנתבע במהלך ההליך, ניסיונותיו להסתיר את ההדלפות וחוות דעת מומחים נוספות התומכות בטענות התובע. השופטת פסקה לתובעת פיצויים כספיים בסך 40,168 ₪, שכללו הוצאות צביעה, תיקוני חשמל, הוצאות מומחה והפסדי שכר דירה. התובע תבע גם פיצויים בגין עוגמת נפש, אותם פסק השופט בסך 10,000 ₪, בהתחשב בהתנהלות הנתבע לאורך המשפט. לבסוף, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 50,168 ₪, כולל הוצאות משפט, בצמוד להפרשים וריבית משפטית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.