סע"ש 17733-04-20

תקציר

התובע, עובד מוסך, תבע פיצויי פיטורים והטבות נוספות מהנתבע, מעסיקו, בסך 195,315 ₪, על בסיס ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המוסכים. מנגד, הנתבעת טענה כי שילמה לתובעת את מלוא שכרה וזכויותיה הסוציאליות. באשר לסיום ההעסקה, מצא בית הדין כי למרות שהתובעת רצתה בתחילה לעזוב, להיטותה של הנתבעת שהתובע יעזוב הייתה בולטת יותר, ולכן התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, שהסתכמו ב-47,250 ₪ לאחר ניכויים. תביעות התובעת להודעה מוקדמת, פדיון חופשות, החזר נסיעות, דמי חגים והפרשות לפנסיה נדחו מאחר שלא הוכחו, או הופרכו בראיות. השופטת קיבלה את תביעת התובעת לתוספת דמי הבראה בסך 9,695.70 ₪. בסך הכל התקבלה תביעתו של התובע באופן חלקי, והוא זכה ב-24,627 ₪ בסך הכל, שישולמו בתוך 30 יום. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, בשל האופי המוגזם של טענות התובע. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהמשך.