בשג"צ 3836/09

תקציר

הערעור על החלטת הרשם לסרב לקבל פטור מאגרה בגין עתירה שהגישה המערערת, מלכ"ר, נדחה. העתירה ביקשה לחייב את שר הבריאות להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על כלל הילדים בישראל, ללא קשר למעמדם החוקי. למרות הסוגיה הציבורית המשמעותית הכרוכה בכך, הדגיש בית המשפט כי הארגון לא הוכיח חוסר יכולת לשלם את האגרה הנדרשת בסך 1,618 ₪, הקריטריון העיקרי לפטור מאגרה לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. בית המשפט הכיר בחשיבות הגישה לצדק, אך הדגיש כי דרישות שכר הטרחה משמשות מחסום הכרחי למניעת הצפת בתי המשפט בתביעות מופרזות, תוך הבטחת לוחות זמנים סבירים להליכים משפטיים. הטענה כי תשלום שכר הטרחה יסיט משאבים נתפסה כממלאת את תכליתה של שיטת שכר הטרחה, ומשפיעה על קבלת ההחלטות אם לפתוח בהליכים משפטיים. יתר על כן, גופים כמו המערערת יכולים לתבוע פיצוי משפטי מבלי שייפגעו ישירות, אך אין בכך כדי להצדיק הקלה נוספת בדרישות שכר הטרחה, במיוחד כאשר לא נקבעה אי יכולת כלכלית. בית המשפט דחה טענות רחבות יותר נגד שיטת האגרות, והדגיש כי פטורים ניתנים לנזקקים באמת. פסק הדין מאפשר 15 יום לתשלום האגרה, שאם לא כן ההליך יימחק.