ת"א 44026-03-16

תקציר

התובע, שהיה בעל מערכת יחסים קרובה עם הנתבע אך לא היה נשוי, הגיש תביעה להשבת כספים שהועברו מחשבון הבנק שלו לחשבון הנתבעת. התובע טען כי הכסף הועבר לצורכי השקעה ויש להחזירו, ואילו הנתבע טען כי מדובר במתנה. בית המשפט בחן את טיב הקשר בין הצדדים, ומצא כי מדובר במערכת יחסים ייחודית הדומה לקשר זוגי למרות היעדר קשר משפטי או משפחתי. התובע היה בודד, והנתבעת סיפקה לו חברות ותמיכה רגשית, בעוד התובעת טיפלה בפן הכלכלי של מערכת היחסים ביניהם. לא היה הסכם בכתב לגבי הסדרים כספיים, אך התובע הסמיך את הנתבע לנהל את חשבונותיו ונתן לה ייפוי כוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות התובע בדבר מרמה וגניבה אינן מבוססות, שכן התובע מסר לנתבע מרצונו את כרטיס האשראי שלו ואישר את ההעברות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הכספים שהועברו לחשבונו של הנתבע לא נועדו לשמש כמתנה מוחלטת ויש להחזירם לתובע, למעט סכום ספציפי שניתן במפורש כמתנה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 1,005,856 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. הנתבע חויב גם בכיסוי שכר טרחת עורך דינו של התובע והוצאות משפט.