ת"פ 24914-11-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של שני נאשמים בגין עבירות על דיני העבודה. על בית המשפט לשקול את עקרון ההלימה בעת קביעת העונש, אשר לוקח בחשבון את חומרת הפשעים ואת מידת האשמה. השופט קובע כי מדובר באירוע בודד, ומדגיש כי החוק מתמקד במעשה ההתקשרות עם קבלן ללא רישיון ולא במספר העובדים המעורבים. בשלב השני, טווח הענישה בגין האירוע נקבע תוך בחינת הערך החברתי שנפגע וחומרת העבירות. השופט קובע את טווח הענישה המקובל בין 30% ל-40% מהקנס המקסימלי לכל עובד. בגזר הדין נלקחים בחשבון מספר גורמים, ביניהם הודאת הנאשמים בעבירותיהם, מצבם הכלכלי והיעדר פגיעה בעובדים. כל אחד מהנאשמים נידון לשלם קנס בטווח שנקבע, מחולק לתשלומים חודשיים, ומתחייב להימנע מביצוע עבירות נוספות על פי החוק. ההחלטה נועדה לאזן בין הרתעה לענישה תוך הכרה בנסיבות המקלות.