ב"ל 69804-02-20

תקציר

התובע, נהג אוטובוס שעבד גם כנהג מונית עצמאי, הגיש תביעה נגד הנתבע, בטענה כי עבודתו גרמה לו לפגיעה בגב. עבודתה של התובעת מחולקת לשלוש תקופות: 1999-2003, 2003-2009 ו-2009-היום. הצדדים חלקו על תנאי העבודה בתקופות אלה, ובפרט על מספר פסי ההאטה בהם נתקל במהלך הנהיגה, אשר לטענת התובע גרמו לפציעתו. בתקופה הראשונה טען התובע כי עבד שעות ארוכות במסלול קבוע עם 97 פסי האטה לכל כיוון, אך לא הביא ראיות לשעות עבודתו. התקופה השלישית כללה נסיעה בנתיבים עם מאות פסי האטה, שאושרו על ידי עדי ראייה. התובע טען כי עבודתו כנהג אוטובוס, שהתאפיינה בנסיעה על פסי האטה רבים, גרמה לו לפגיעה בגב. באשר לתקופה הראשונה והשלישית להעסקתו של התובע כנהג אוטובוס, מצא בית המשפט את עדותו ואת עדותם של עדיו מהימנה, וביסס תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה רפואי. המספר הרב של פסי ההאטה ומשך הנסיעה הממושך היוו תשתית כבישים משובשת. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הכיסאות באוטובוסים היו לעיתים קרובות לא תקינים. בתקופה השנייה, כאשר התובע היה נהג מונית, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע לא סיפק ראיות מספיקות לתשתית שעלולה לגרום למיקרוטראומה, למרות טענותיו כי נהג מעל 600 פסי האטה מדי יום. טענת הנתבע כי נהיגת מונית שקולה לנהיגה רגילה נדחתה, אך בהיעדר ראיות תומכות לכך שהתובע לא הוכיח את טענתו. בית המשפט קיבל את הסברו של התובע לשיהוי בתביעה, ומצא את טענתו כי המשיך לעבוד ופנה לטיפול רק כאשר כאביו הפכו לבלתי נסבלים, אמינה. מאחר שהתובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בתקופה הראשונה והשלישית להעסקתו כנהג אוטובוס, התכוון בית המשפט למנות מומחה אורתופדי שיקבע את הקשר הסיבתי בין עובדות אלה לבין פגיעתו הנטענת. לצדדים ניתנה שהות להגיש חומרים רפואיים, ולאחר מכן יחליט בית המשפט על מינוי מומחה. פסק הדין סיכם את היסטוריית העבודה של התובע, את העובדות שבמחלוקת ואת ממצאי בית המשפט, והתווה את השלבים הבאים בכל הנוגע לראיות רפואיות ומינוי מומחה.