בג"צ 51/80

תקציר

התיק סובב סביב "נישואים מקסיקניים" בין כהן לגרושה, שנערכו באמצעות שליחים במקסיקו בזמן שבני הזוג שהו בישראל. בעקבות קרע במערכת היחסים ביניהם, פנה הבעל לבית הדין הרבני ברחובות בבקשה להתגרש או לחילופין להכריז על נישואיהם כבטלים. האישה עתרה לבג"ץ בבקשה להתנגד לטענתו של הראשון, בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בנושא. בג"ץ קבע כי לבית הדין הרבני אכן יש סמכות לדון בהליכי גירושין. הודגש כי המונח "עניני נישואין וגירושין" בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, כולל בתוכו עניינים מעבר למעשה הנישואין ולקידושו. יתר על כן, הפרשנות הטריטוריאלית של המונח "נישואין" בחוק, המייחסת את המילה "בישראל" לענייני נישואין, אינה משתרעת על גירושין המתרחשים בישראל. בית הדין גם דחה את הטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בנישואין אזרחיים, והדגיש כי גם אם הנישואין היו אזרחיים, בית הדין הרבני יכול לפסוק גט מחומרתם. השופטים הסכימו פה אחד לבטל את הצו המותנה ולדחות את העתירה, ובכך לאפשר לבית הדין הרבני להמשיך בתביעת הגירושין. ההחלטה אישרה את סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בהליכי גירושין בהם מעורבים בני זוג יהודים בישראל, ללא קשר למקום הנישואין. העותר חויב לשלם למשיב השני הוצאות בסך 1,000 ₪.