ת"א 10495/97

תקציר

הבנק הגיש תביעה לפסק דין מקוצר נגד אירידיום, רדיום, ובעליהן ומנהלן, הנתבע, לפירעון יתרות חוב בחשבונותיהם והלוואות שלא נפרעו. סך התביעה נגד אירידיום עמד על 1,247,440 ש"ח, נגד רדיום על 99,504 ש"ח ונגד הנתבעת על 130,743 ש"ח, בנוסף להחזר כל החובות הנתבעים משתי החברות. הנתבעים טענו כי הבנק ביצע פעולות בלתי חוקיות ורשלניות, לרבות כשלים בגביית שיקים, התניית שירותים, כפיית פעולות בניירות ערך והפרת תנאי אשראי. כמו כן ביקשו לבטל את המשכנתא על דירת הנתבע. פסק הדין ניתן בשנת 2008 לאחר הליכים ממושכים. בית המשפט מצא כי טענות הנתבעים בדבר פעולות בלתי חוקיות ורשלניות של הבנק לא הוכחו ברובן. עדותו של הנתבע לא הייתה מהימנה, והמסמכים שהוגשו לא תמכו בטענותיו בנוגע למשכנתא. הטענה היחידה שראויה להתייחסות הייתה הרשלנות הנטענת בגביית שיקים של לקוחות, אך הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לכך שפעולות הבנק גרמו לאי גביית השיקים. בינתיים, גם הבנק לא פעל באופן סביר בעניין זה. עם זאת, הנתבעים גם לא הוכיחו כי השיהוי הנטען גרם להפסד. לפיכך, ההגנה העיקרית של הנאשמים נכשלה. גם חוות דעת המומחה שהגישו הנתבעים נמצאה בלתי אמינה. משכך, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים והתיר לבנק להמשיך עם המשכנתא על דירת הנתבע. אירידיום חויבה לשלם לבנק 1,233,727 ש"ח, רדיום 99,504 ש"ח ולנתבעת 130,708 ש"ח, כולם עם הפרשי ריבית והצמדה מיום 22.5.97, בניכוי סכומים מסוימים שכבר גבה הבנק. בקשת הבנק לריבית על משיכת יתר נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק הדין ניתן לטובת הבנק.