ע"פ 1584/02

תקציר

המערער היה מעורב בתאונת דרכים טרגית שגרמה למותה של גיסתו ולפציעות לו ולאחיו. בעקבות האירוע הוא הואשם במספר עבירות, בהן הריגה ונהיגה בשכרות, אותן הכחיש. בית המשפט המחוזי מצא אותו לא אשם באישומים הראשוניים, אך הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות ואי נסיעה בנתיבו. על המערער נגזרו שנתיים מאסר בפועל, מחציתן על תנאי, עשר שנות פסילת נהיגה וקנס כספי. הערעור התמקד בחומרת עונש המאסר עצמו. ההגנה הציגה טיעונים משכנעים באשר למאבקיו הנפשיים של המערער, לרבות ניסיון אובדני, בעקבות התאונה. כדי לאסוף תובנות נוספות, ביקש בית המשפט תסקיר מבחן על המערער, אשר חשף תחושת אשמה כנה ואת הצורך בטיפול מיידי במצבו הפוסט טראומטי. למרות שהכיר בחומרת העבירה ובתוצאותיה ההרסניות, החליט בית המשפט להתייחס לעניינו של המערער כחריג בשל ההשפעה המשמעותית שהייתה לתאונה על מצבו הנפשי. כתוצאה מכך, הערעור התקבל, ועונש המאסר בפועל הופחת לשישה חודשים, אותם ניתן יהיה לרצות באמצעות עבודות שירות אם יימצא לנכון. בית המשפט אף הורה על השמתו של המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שמונה-עשר חודשים, במהלכם יקבל טיפול קבוצתי חובה. הממונה על העבודות הציבוריות ימסור הערכה נוספת בתוך 30 יום להחלטה משלימה. שאר האלמנטים של המשפט המקורי נותרו במקומם.