ת"צ 29864-09-14

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, חברה המנפיקה שוברים שונים, לרבות תווי מזומן, שוברי מתנה ושוברים משולבים, בטענה כי המשיבה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק החוזים האחידים בכך שהגבילה את תוקפם של השוברים לשנה וקבעה תנאים מגבילים אחרים. המבקש טען כי השוברים היו צריכים להיות תקפים לשנתיים או חמש שנים וכי התנאים המגבילים מפלים. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלוקת יוכרעו לטובת הקבוצה. באופן ספציפי, ביחס לשוברים המסווגים כתלושים, מצא בית המשפט כי תקופת פקיעה של שנה היא סבירה בהתחשב באופיים. המבקש גם לא הוכיח כי שוברי המתנה הונפקו לאחר המועדים התקפים של החוקים הרלוונטיים, או כי הם נרכשו במחיר מלא ולא בהנחה, מה שהיה מסווג אותם כסימני רכישה ולא כתווי מתנה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התנהלות המשיבה לא הקימה עילת תביעה לפי חוק החוזים האחידים, שכן השוברים לא הונפקו על בסיס חוזה אחיד, והתנאים המגבילים לא הוכחו כבלתי סבירים. לבסוף, קבע בית המשפט כי תובענה ייצוגית אינה הדרך המתאימה או ההוגנת לפתרון הסכסוך, נוכח העמימות בדין החל והעובדה שהגוף הרגולטורי טרם אכף את ההוראות הרלוונטיות. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה.