בג"צ 6316/07

תקציר

ממשלת ישראל החליטה לשחרר 250 אסירים פלסטינים מסיבות פוליטיות, כמחווה של רצון טוב כלפי ראש הרשות הפלסטינית. ועדת שרים בחנה את עניינם של האסירים ומצאה כי הם עומדים בתנאי השחרור ולא נשקפת מהם סכנה, וההחלטה לא נמצאה בלתי סבירה. בעוד העותרים, ארגון נפגעי טרור, ביקשו לבטל את ההחלטה, בית המשפט לא מצא עילה להתערבות, וחזר והדגיש כי שחרור אסירים נתון לשיקול דעתה של הממשלה. השופט רובינשטיין חלק על כך, וטען כי לבית המשפט אין די מידע כדי להעריך את סבירות ההחלטה, במיוחד בכל הנוגע לשחרור אסירים בעלי עבירות ביטחוניות קודמות וכאלה שלא ריצו שני שלישים מעונשם. עם זאת, הרוב קבע כי השיקולים המדיניים והביטחוניים שעמדו מאחורי ההחלטה אינם נתונים לבחינת בית המשפט, והעתירה נדחתה. השופט ג'ובראן הצטרף לרוב והדגיש כי המלצות הרשויות נשקלו בקפידה ולא הציגו כל הצדקה להתערבות. ההחלטה, שנועדה לחזק את היחסים, נמצאה כמהלך מדיני סביר.