ב"ל 11877-07-22

תקציר

התובעת, עובדת ותיקה בחברת אלקטרוניקה, ביקשה הכרה בשתי פגיעות עבודה מהנתבעת, המוסד לביטוח של מעסיקה. התביעה הראשונה הייתה בגין מחלת ריאות, שלטענת התובעת נגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים מזיקים במהלך עבודתה. השופטת סקרה את הראיות שהוצגו, לרבות מסמכים רפואיים ועדויות עדים, ומצאה כי התובעת ביססה תשתית עובדתית לחשיפתה לחומרים שעלולים להיות מזיקים בעבודה. עם זאת, ללא ראיות ברורות להשפעותיהם המזיקות של החומרים ולהיקף חשיפתה, קבע השופט כי יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי. המומחה יבחן את הנזק שנגרם מהחומרים אליהם נחשפה התובעת ויקבע את הקשר הסיבתי בין חשיפה זו לבין מחלתה. התביעה השנייה התייחסה לליקויים דו-צדדיים בכפות הידיים ובאגודלים, אותם ייחסה התובעת לפעולות פיזיות חוזרות ונשנות וללחצים שהופעלו במהלך עבודתה. בית המשפט מצא כי התובעת סיפקה ראיות מספיקות למיקרוטראומה, המצדיקות מינוי מומחה רפואי שיעריך את הקשר הסיבתי בין עבודתה לבין הליקוי הנטען. בנוסף, ציינה השופטת כי המסמכים הרפואיים והראיות העובדתיות של התובע עשויים לעמוד בדרישות סעיף 26 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי, המתייחס לדלקת בגידים בכף היד. בכך תקים חזקה בדבר קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין מחלתה. לנתבע ניתנה הזדמנות להשיב על טענה זו עד למועד שנקבע, שלאחריו ימנה בית המשפט מומחה רפואי במידת הצורך. ההחלטה גם התוותה את התשתית העובדתית להתייחסות המומחה ופירטה את השאלות שיש להתייחס אליהן בנוגע לשתי הטענות.