ה"פ 42061-01-14

תקציר

השופט פסק לטובת הנתבעים, וקיבל את טענתם כי יש לדחות את תביעת התובע בשל מעשה של בית המשפט, הידוע גם בשם השתק חברה. עיקרון זה חל כאשר קיימת מחלוקת עובדתית או משפטית זהה בין אותם בעלי דין, הסכסוך הוכרע, וההכרעה הייתה חיונית לתוצאה הסופית. במקרה זה, התובע, חמיאס, הגיש בעבר שתי תביעות פינוי, בהן נדון והוכרע במשתמע תוקפו של הסכם מכר. התביעה הנוכחית, שגם אותה יזם חמיאס, מתייחסת לאותה מחלוקת. השופט שקל ודחה את טענותיו של חמיאס כי התביעות הקודמות לא כללו דיון או ממצא פוזיטיבי באשר לתוקפו של הסכם המכר. זאת ועוד, התייחסה השופטת לטענתו של חמיאס כי ההחלטה בדבר תוקפו של הסכם המכר היא הכרעה בשאלה פרטנית החורגת מסמכותו של בית משפט השלום. בעוד השופטים היו מוכנים להניח כי כך הם פני הדברים, הם הדגישו כי התנהלותו של חמיאס מעידה על חוסר תום לב ומהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים. השופטת הגדירה את פעולתו של חמיאס כ"קרב נסיגה" בלתי לגיטימי וציינה כי העלאת סוגיית תוקפו של הסכם המכר באופן זה אינה סבירה ואינה הוגנת. לפיכך קבע השופט כי עקרון השתק החברה חל, גם בנסיבות חריגות אלה. עוד ציין השופט כי אם תביעת הפינוי השנייה תתנהל ופסק הדין יהפוך לאכיפה, התביעה הנוכחית תהפוך ללא רלוונטית תיאורטית, שכן סילוקו של חמיאס מהקרקע יהיה עובדה מוגמרת. בנוסף, ציינה השופטת כי הטענות בדבר פגמים בתזכיר נדונו גם בתביעות הקודמות. לבסוף, השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. ההחלטה הועברה לצדדים על ידי המזכירות.