תאד"מ 48415-10-19

תקציר

השופטת דחתה את הטענה כי לא הייתה יריבות בין התובעים לנתבעים, ואישרה כי היריבות הישירה הייתה בין הנתבעים לבין התובע מס' 1. התובעים נתפסו כגורם היעיל בביצוע העסקה, שכן הם הפגישו בין הצדדים וסייעו במשא ומתן. עם זאת, מאחר שלמתווך אחר, מר פיטוסי, הייתה בלעדיות בתקופה הנדונה, והתובעים בחרו שלא להמשיך בגישור, קבעה השופטת כי על התובעים ומר פיטוסי להתחלק בדמי התיווך. הנתבעת חויבה בתשלום מלוא דמי התיווך לתובעים, כפי שהתחייבה לעשות כן בהסכם שירותי תיווך, ללא קשר לשאלה אם הנכס נרכש על ידה או על ידי הוריה. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובעים שני סכומים נפרדים בדמי תיווך, בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין. הסכום הראשון בסך 20,982 ש"ח שיקף את קביעת השופט כי מעשי התובעים היו משמעותיים יותר מאלה של מר פיטוסי, ואילו הסכום השני בסך 31,473 ש"ח הביא בחשבון את ההתחייבות החוזית שהייתה לנתבעת כלפי התובעים. שני הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום, והשופט נתן רשות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.