ע"ע 657/05

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא היקף ההתערבות השיפוטית בפסק בוררות לפי חוק הבוררות. נטייתו של בית המשפט היא לכבד פסקי בוררות ולא להתערב בהחלטות הבוררים, אלא להתערב רק בעת הצורך. במקרה זה, הבוררות המדוברת נוהלה על ידי הרשות השיפוטית, שבסמכותה לפסוק מחוץ לדין המהותי ואינה כבולה לדיני הראיות הרגילים. הדבר מעניק לה את החופש לבסס את פסיקותיה על שיקולי מדיניות ותחושת צדק. פסק הדין מתייחס לערעור על פסק בוררות משנת 2003 שחייב את חברת תנובה לשלם לליבוביץ הטבות כספיות שונות בעקבות פיטוריו שלא כדין. תנובה טענה כי הרשות השופטת חרגה מסמכויותיה וכי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה. בית המשפט דחה טענות אלה ואישר כי לרשות אכן הייתה סמכות לפסוק בתיק וכי זכויותיה של תנובה להציג את טענותיה כובדו. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענותיה של תנובה באשר למועד תחילת חישובי הפרשי ההצמדה והריבית בפסק הבוררות, וקבע כי אלה צריכים להתחיל ביום 1.12.95, ולא במועד מוקדם יותר שקבע בית הדין האזורי. לפיכך, הערעור נדחה בחלקו והתקבל בחלקו. בית המשפט אישר במידה מסוימת את החלטת בית הדין האזורי להתערב בפסק הבוררות, והורה לתנובה לשלם את החיובים הכספיים המפורטים בפסק הבוררות, תוך חישוב הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.12.95. כל צד יישא בשכר טרחתו.