עת"מ 5334-03-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות ובקשות רבות שהגישו אזרחים זרים המבקשים מקלט בישראל, בנימוק של איומים על חייהם ובקשה למעמד פליט. בתשובת המדינה לעתירות אלה מבקשת להידחותן לאלתר, בטענה כי מדובר בניסיונות חסרי בסיס להאריך שהות בישראל מטעמים כלכליים. השופט נותן פסק דין כללי על ההיבטים המשפטיים המועלים בעתירות אלה, ולאחריו בחינה פרטנית של כל מקרה. השאלה המרכזית היא האם העותרים נופלים להגדרת "פליט" לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, ואם לאו, האם ניתן לגרש אותם חזרה לארצות מוצאם או שהם זקוקים להגנה. מספר לא מבוטל של עתירות מזוהות כחסרות שחר, שכן הן נועדו בעיקר להרוויח זמן רב יותר בישראל מסיבות כלכליות. אלה מאופיינים לעתים קרובות כ"עתירות ריקות", ללא ראיות לסכנת חיים. במקרים כאלה, בית המשפט פוסק כי יש לבטלם על הסף, שכן הם היו נדחים גם בהליכים קודמים. מקרים המהווים סכנה לכאורה לחייו של העותר, גם אם אינם עונים להגדרה המחמירה של "פליט", יקבלו צווי ביניים וייקבעו להמשך דיונים. ישנה קטגוריה שלישית של מקרים בהם בית המשפט ישקול בכובד ראש אם ליתן צווי ביניים, וייטה לעשות זאת עד לשמיעת העתירות במלואן. מצופה מעורכי הדין לסנן ולבחור רק תיקים ראויים לשבח, ומי שלא יעשה זאת לא יחויב בהוצאות אישיות, אלא צפוי להפנים את הנחיות בית המשפט. לבסוף, השופט עורך בחינה פרטנית של כל מקרה וקובע אם הם נופלים לקטגוריות (א), (ב) או (ג). במקרה הספציפי הנדון, העותרת, אזרחית פיליפינית, מצוה על הידחות על הסף, שכן היא חסרת שחר, ללא ראיות לסכנת חיים, והיא זהה כמעט לחלוטין לעתירות אחרות שהוגשו על ידי אותו עורך דין.