ת"א 15888-09-19

תקציר

מדובר בפסק דין אזרחי שעניינו תביעת לשון הרע על אופי ומוניטין. התביעה הוגשה על ידי אשת יחסי ציבור, מעתה התובעת, כנגד פרסומים קשים אודותיה ברשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר, וכן מיילים. הנתבעת, אף היא אישה, טענה כי פרסומיה היו בתגובה לפרסומים קודמים של התובעת אודותיה. השופטת בחנה בקפידה כל פרסום מדובר, ובחנה האם כל אחד מהם מהווה לשון הרע על פי אמות המידה החוקיות. הערכה זו נערכה בארבעה שלבים עבור כל פרסום. ראשית, נקבע האם הפרסום המדובר אכן מהווה לשון הרע על התובע על פי ההגדרה, והאם הפרסום נעשה ברבים. אם התקיימו שני התנאים, עבר בית המשפט לבחון האם הפרסום נהנה מחסינות מוחלטת. אם לא, בית המשפט בחן האם הפרסום מוגן תחת הוראות האמת והאינטרס הציבורי. לבסוף, בית המשפט קבע האם הפרסום מוגן על ידי תום ליבו של המו"ל. השופטת מצאה כי חלק מפרסומי הנתבעת אכן מהווים לשון הרע על התובעת, שכן הם נועדו לבזות ולהשפיל אותה, ולא נהנו מאף אחת מההגנות החוקיות. אלה כללו מקרים בהם הנאשם ייחס לתובעת תלונות שווא, התנהגות עבריינית וזנות ללא הוכחות. כמו כן, נמצא כי הפרסומים נגישים לציבור, ובכך עונים על דרישת הפרסום. חשוב לציין כי השופטת הדגישה כי טענת הנתבעת כי הגיבה לפרסומים קודמים של התובעת אודותיה אינה מצדיקה את התוכן המכפיש. עוד ציינה השופטת כי חלק מעדויותיה של הנתבעת בנוגע לצ'קים שלה ולהליכים המשפטיים היו מתחמקות ולא הבהירו מה בדקה לפני הפרסום. מנגד, השופטת דחתה את תביעת התובע בפרסום אחד מיום 27.8.2017, וקבעה כי מדובר בבקשה לייצוג משפטי ולא בלשון הרע. השופט דחה גם את תביעתו שכנגד של הנתבע בשבעה מתוך שמונה פרסומים על התובע שכנגד, וקבע כי הם מהווים לשון הרע. אלה כללו מקרים בהם הנתבע שכנגד ייחס לתובע שכנגד מחלת נפש, טרור והתנהגות פלילית ללא הצדקה. לאחר שמצא הן את התובע והן את התובע שכנגד כנפגעי לשון הרע, קבע השופט כי כל אחד מהם זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק על פי החוק. בהתחשב במספר הפרסומים, חומרתם והיעדר התנצלות מצד מי מהצדדים, החליטה השופטת על פיצוי כולל של 50,000 ₪ לתובע, ו-25,000 ₪ לתובע שכנגד, שישולמו שניהם בתוך 30 יום. עוד הדגישה השופטת כי כל צד אחראי לשכר טרחתו ולהוצאותיו.