LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 23638-02-25

גזר דין מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך23638-02-25
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך13 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. ארון קידנה
👨‍⚖️
שופטיםשמואל מלמד

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"פ (מחוזי ת"א) 23638-02-25 **מדינת ישראל נ' קידנה ואח'**, אשר עוסק בסוגיות של ענישה בעבירות אלימות חמורה, שימוש בנשק קר ("סכינאות") ודפוסי התנהגות עברייניים. ### 1. רקע נורמטיבי ועובדתי הנאשמים הורשעו, על בסיס הסדר טיעון, בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין), סיוע לפציעה, והחזקת סכין. נאשם 2 הורשע בנוסף בעבירות אלימות ותקיפה בתיקים נוספים שצורפו. המעשים כללו תקיפת עוברי אורח באלימות בוטה, שימוש במצ'טות וסכינים, ודקירה של מתלונן בעודו שרוע על הכביש. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בית המשפט יישם את תיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) תוך מתן דגש על הערכים המוגנים הבאים: * **קדושת החיים ושלמות הגוף:** בית המשפט העלה על נס את זכותו של הפרט לביטחון אישי במרחב הציבורי. הודגש כי שימוש בנשק קר אינו מהווה רק סיכון לפציעה, אלא טומן בחובו פוטנציאל קטלני, ועל כן הענישה חייבת לשקף מסר מרתיע. * **הרתעה אישית וציבורית:** בתיק זה ניכרת מגמת החמרה של בתי המשפט אל מול תופעת ה"סכינאות". השופט מלמד עשה שימוש נרחב בפסיקה עדכנית (כגון עפ"ג 19884-12-24) כדי להראות כי גם בהיעדר עבר פלילי, חומרת המעשים – הכוללת תכנון מוקדם ושימוש בנשק – מחייבת עונשי מאסר ממשיים ומשמעותיים. * **הבחנה בין חלקי הנאשמים (שותפות לדבר עבירה):** בית המשפט ביצע הבחנה דיפרנציאלית בענישה בין נאשם 1 לנאשם 2. הבחנה זו התבססה על "חלקו היחסי" של כל נאשם בביצוע העבירות, כאשר נאשם 2 נענש בחומרה רבה יותר בשל ריבוי תיקים (צירוף תיקים פליליים) והשתתפותו במספר אירועי אלימות נוספים. ### 3. ניתוח חידושים בגישה השיפוטית 1. **דחיית הגישה השיקומית בהיעדר "אופק טיפולי":** אחד החידושים בפסק הדין הוא האופן שבו התמודד בית המשפט עם תסקירי שירות המבחן. למרות גילם הצעיר של הנאשמים, בית המשפט אימץ את מסקנת שירות המבחן לפיה בהיעדר הכרה מלאה באחריות ובהיעדר מוטיבציה אמיתית לטיפול (נאשמים ששללו נזקקות טיפולית), אין מנוס מהטלת עונש מאסר ממושך "לצורך הצבת גבול חיצוני". המשמעות: שיקולי גמול והרתעה גברו על שיקולי שיקום במקרה של אלימות מסוכנת. 2. **מינוף הפיצויים ככלי הרתעתי וערכי:** בית המשפט השית פיצויים כספיים על הנאשמים לטובת נפגעי העבירה, תוך ביצוע אבחנה בין מתלוננים שונים (בהתאם להמלצות שירות המבחן). הפיצוי נתפס לא רק כסעד לקורבן, אלא כחלק בלתי נפרד מהענישה הפלילית המוחשית. 3. **התמודדות עם צירוף תיקים:** החלטת בית המשפט לצרף תיקים פליליים קודמים ולקבוע מתחם ענישה משוקלל (סעיף 48 לפסק הדין) מדגימה את העיקרון שפליליות אינה נבחנת רק ב"אירוע נקודתי" אלא בדפוס התנהגות כולל (דפוס עברייני חוזר). ### 4. סיכום המשמעות המשפטית פסק הדין מהווה תזכורת לכך שבתי המשפט נוקטים "יד קשה" בעבירות אלימות במרחב הציבורי. השימוש בנשק קר, גם בקרב צעירים ללא עבר פלילי, הופך את המתחם העונשי למספר שנים מאחורי סורג ובריח. החידוש המרכזי הוא הקישור הישיר בין **היעדר נכונות לטיפול** לבין **חומרת העונש**: בית המשפט אינו מהסס לוותר על אפיקי שיקום כאשר הנאשם מביע עמדות המצדיקות אלימות או מסרב לקחת אחריות מלאה על מעשיו.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 23638-02-25 מדינת ישראל נ. ארון קידנה, מחוזי (13.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית