ע"א 2938/12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין העברת זכויות בעלות בחלקת אדמה בכפר ראמה. בתחילה הייתה הקרקע בבעלותו של האב, פאיז אסעד פארס, שהעניק אותה במתנה לבניו, מרוואן ואנואר. עם זאת, לא נרשמה העברה רשמית. בשנת 1998 מכר מרואן את חלקו לראיק פארס תמורת 30 אלף שקל, עסקה שגם היא לא נרשמה באופן רשמי. בהמשך ביטל האב את המתנה והעביר את הזכויות לבן אחר, חאתם. בשנת 2012 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לטובת רייק, התיר לו לרשום את הזכויות והדגיש כי העברתו השנייה של האב לחאתם נעשתה בחוסר תום לב וכי הרישומים המקוריים היו שגויים בשל רשלנות המדינה. חאתם, האב ומרואן ערערו בבקשה לעכב את הביצוע, בקשה שנדחתה על ידי השופט גרשון מאחר שהמדינה כבר יזמה שינויים ברישום לפי פסק הדין. לטענתם, בפני הערעור עלול להיגרם נזק בלתי הפיך אם יועבר המקרקעין לאחרים, אך טענותיהם נתפסו כבלתי מבוססות מבלי להראות ערך מיוחד או איכויות מיוחדות של הקרקע שיגרמו ליותר מנזק כספי. בית המשפט דחה את בקשתם לעכב את הביצוע, הבהיר כי ללא סיכון מוכח לנזק בלתי הפיך, וציין כי פסיקת בית המשפט מתירה לרייק לרשום את הזכויות על שמו, תוך איזון ראוי לאחר פסק הדין. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים, דבר המחזק את זכאותו של הרוכש במקרקעין כפי שנפסק בעבר.