עב"ל 27148-07-20

תקציר

בבחינה מקיפה של טיעונים משפטיים וחומר טענות, הגיע בית הדין למסקנה כי המערערת אכן הייתה ביחסי עבודה עם גרוסמן בעת שנפגעה בעבודה, ובכך הפך ממצאים קודמים וקיבל את הערעור. פציעתו של המערער ביום 30.6.2016 הוכרה כפגיעה בעבודה. בית הדין בחן את המסגרת המשפטית המגדירה סטטוס תעסוקתי, תוך שהוא מתייחס לפרשת טנינה, והדגיש כי גם ללא דיווח או זהות מעסיק, אדם עדיין עשוי להיחשב כעובד, ולכן זכאי להטבות. למרות קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי בדבר היעדר יחסי עבודה, מצא בית הדין לערעורים ראיות משכנעות לכך. עדותו של גרוסמן המחישה את תפקידו הפעיל בניהול האתר, הזמנת ציוד ותשלום לעובדים, בניגוד לטענותיו בדבר מעורבות מינימלית. הראיות הצביעו על כך שגרוסמן פעל כקבלן, תוך שלילת כל נרטיב לפיו המערער הוא עצמאי או קבלן משנה. בית המשפט הדגיש את אמינותו של המערער, וציין סתירות וטענות בלתי מבוססות בממצאי בית הדין האזורי. כך, הוכרה המערערת משפטית כעובדת של גרוסמן, כאשר האירוע נחשב לפגיעה בעבודה. לפיכך מועבר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיפנה את ההודעה לגרוסמן מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר המערער יפסוק שכר טרחת עורך דין הן מהמוסד והן מגרוסמן.