ע"ו 25017-02-16

תקציר

הסוגיה העומדת על הפרק היא מחלוקת על סמכותם המקומית של בתי המשפט לדון בערעורים שהגישו נכי צה"ל על החלטות הוועדות הרפואיות העליונות. המשיב טוען, כי מאחר והוועדה מתכנסת בפתח תקווה, יש להגיש את העררים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כאמור בתקנות נכי ומשפחות חיילים שנהרגו בקרב. עם זאת, המערערים טוענים כי כתובת התגובה של הוועדה, כפי שצוינה באתר אגף השיקום, היא בתל אביב, מה שהופך את בית המשפט המחוזי בתל אביב למקום המתאים. השופט מסכים עם המערערים, ומציין מספר נימוקים. ראשית, כוונת החקיקה הייתה להקל על הנכים, ופירוש התקנה כפי שמציעים המערערים יעלה בקנה אחד עם מטרה זו. שנית, טענת המשיב כי סמכותו המקומית של בית המשפט נקבעת על פי מקום כינוס הוועדה נראית מדוקדקת מדי וחסרת הצדקה סבירה. בנוסף, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נוחה יותר מבית המשפט בלוד, והמשיבה לא סיפקה כל סיבה מדוע היא מעדיפה את האחרון. עוד מדגישה השופטת כי יש לפרש את דיני הנכי צה"ל בנדיבות לטובת הנכים. משכך, דוחה השופט את בקשת המשיב להעביר את הדיונים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד וקובע כי לבית המשפט המחוזי בתל אביב סמכות מקומית במקרה זה. החלטה זו נתמכת גם בכך שהמשיב לא העלה סוגיה זו עד לאחרונה, והשופט חושד כי מדובר בניסיון ל"פורומים של קניות".