ע"א 425/79

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס למיסוי מערער המנהל מאפייה ומספק שירותי סוכנות לציוד למאפייה. ערעורו של המערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים התקבל בחלקו ונדחה בחלקו, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי שונה. בית המשפט העליון קבע, כי יש לראות בהכנסות המערערת מהמאפייה ומשותפות באפיית עוגות מזרחיות כהכנסה תעשייתית ולחייב אותה במס בשיעור מופחת לפי סעיף 19 לחוק עידוד התעשייה (מיסים), שכן מקורות אלה עומדים בדרישות המס המופחת. עם זאת, זרמי הכנסה אחרים מעסקי הסוכנות, הייעוץ ושירות הציוד של המערערת אינם נחשבים להכנסה תעשייתית וימוסו בשיעור הרגיל. בית המשפט פסק גם בשני תשלומי ריבית שנויים במחלוקת ששילמה המערערת. הראשונה הייתה בגין משיכת יתר ששימשה לרכישת חלקת אדמה שאינה קשורה לעסקיה, והשנייה הייתה הלוואה למנהליה. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לנכות תשלומי ריבית אלה כהוצאות עסקיות, שכן הם אינם קשורים במישרין ליצירת הכנסה. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר את ערעורו הנגדי של המשיב בעניין הריבית המשולמת למנהלים, שכן המערערת לא הוכיחה די הצורך כי הוצאה זו צריכה להיות מוכרת לצורכי מס. לבסוף, הורה בית המשפט למשיבה להוציא שומת מס חדשה על בסיס פסק דינה והתיר למערערת 45 יום למסור פירוט הוצאות הקשורות לזרמי ההכנסה הממוסים בשיעור הרגיל.