רע"א 57510-06-19

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין יונס נ' כהן ואח' (רע"א 57510-06-19) **הקדמה:** החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. גריל) בבקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום, נוגעת לסוגיות מורכבות של סעדים זמניים, עיכוב הליכי הוצאה לפועל, ביטול פסק דין מחמת מרמה, וכן סופיות הדיון וההשתק. המבקש, עורך דין במקצועו, טוען כי פסק דין שניתן נגדו בתיק הוצאה לפועל הושג במרמה, סחיטה ואיומים, וכי זכויותיו נפגעו קשות כתוצאה מההליכים. בית המשפט נדרש לבחון את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, וכן בקשתו לעיון חוזר בהחלטות קודמות של בית משפט השלום. **עיקרי הדברים והסוגיות המשפטיות:** 1. **סמכות בית המשפט לעיון חוזר ומתן סעד זמני:** * **תקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:** תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, במקרים של שינוי נסיבות, גילוי עובדות חדשות, או כאשר מתברר כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו. * **דחיית בקשת עיון החוזר:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר. הוא קבע כי הצעתו של המבקש לשלם 1,000 ₪ לחודש אינה מהווה נסיבה חדשה המצדיקה שינוי החלטה קודמת, במיוחד לאור סכום החוב הגבוה. כמו כן, טענות בדבר התדרדרות במצבו הכלכלי והנפשי, למרות היותן מצערות, אינן מהוות ראיה חדשה לצורך תקנה זו. * **סעד זמני – הוכחת עילת תביעה וסיכויים:** בית המשפט הדגיש כי על מבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תובענה (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). במקרה זה, בית המשפט קבע כי המבקש לא הציג תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ובפרט לא ביחס לטענות החמורות בדבר מרמה, סחיטה ואיומים. 2. **מרמה, סחיטה ואיומים כבסיס לביטול פסק דין:** * **נטל הוכחה גבוה:** בית המשפט ציין כי טענות בדבר מעשים פליליים חמורים כגון לחץ, איומים, סחיטה וזיוף, מטילות נטל הוכחה גבוה על הטוען להם. * **חוסר פירוט והוכחה:** המבקש נמנע מלפרט את טענותיו בדבר האיומים בשלבים מוקדמים של ההליך, כולל בהתנגדות לביצוע השיק ובבקשה לסעד זמני ראשונה. רק במועד מאוחר יותר, בתביעה לביטול פסק דין, פירט את גרסתו, אך גם אז, ללא תמיכה ראייתית מספקת בשלב זה. * **גרסה סותרת או לא מלאה:** בית המשפט הצביע על סתירה בין טענת המבקש כי חשש לפרט את שמות המאיימים בשלבים מוקדמים, לבין פרשנות גרסתו המלאה בתביעה שהוגשה לאחר מכן. כמו כן, ציין כי בעדותו בפני השופט צ'יזיק, המבקש לא ייחס למשיב או מי מטעמו איומים ישירים הקשורים למסירת השיק. 3. **סופיות הדיון, השתק ומעשה בית דין:** * **שני פסקי דין חלוטים:** בית המשפט הדגיש כי קיימים שני פסקי דין חלוטים שקבעו את חבותו של המבקש: * **מחיקת ההתנגדות (9.9.13):** פסק דין זה, שניתן לבקשת המבקש עצמו, הפך את השיק לפסק דין חלוט. * **דחיית תביעה הצהרתית (4.5.14):** בתביעה זו, שהוגשה על ידי המבקש ונדחתה בהסכמתו, עלו טענות דומות לאלו שבבקשה הנוכחית. * **הסכמים ופסיקות נוספות:** בית המשפט התייחס גם להסכם תשלומים מיום 20.5.14 ולהסכמה נוספת שקיבלה תוקף של פסק דין מיום 19.12.16, שכן המבקש לא עמד בתנאיהם. * **העלמת עובדות:** בית המשפט קבע כי העובדה שהמבקש לא הזכיר את ההליך בת"א 3997-11-13 (שבו נדחתה תביעתו ההצהרתית) בבקשתו הנוכחית, מהווה השמטת עובדות רלוונטיות, שכן מי שמבקש סעד זמני מחויב לגלות את כל העובדות הרלוונטיות, ובספק – יש להציג את הדברים לבית המשפט. 4. **מאזן הנוחות והתנהלות הצדדים:** * **שיהוי:** בית המשפט הצביע על שיהוי ניכר בהגשת בקשת המבקש, שמונה שנים לאחר מסירת השיק, שש שנים לאחר פסק הדין בעניין מחיקת ההתנגדות, וחמש שנים לאחר דחיית התביעה ההצהרתית. השיהוי מחליש את הטענה לקיום דחיפות או צורך מיידי בסעד זמני. * **זכות הזוכה לגבות חובו:** מאזן הנוחות פועל לטובת המשיב, לו פסק דין חלוט המחייב את המבקש. עיכוב נוסף בהליכי הגבייה אינו מוצדק. * **חוסר תום לב:** בית המשפט רמז על התנהלות בחוסר תום לב מצד המבקש, בין היתר, בשל אי-המצאת כתבי טענות והחלטות למשיב במשך תקופה ארוכה. 5. **דחיית הערעור:** * **התערבות מצומצמת של ערכאת ערעור:** בית המשפט חזר על ההלכה לפיה ערכאת ערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בענייני סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד. * **החלטות בית משפט השלום – תמציתיות אך מוצדקות:** אף על פי שהחלטות בית משפט השלום תוארו כ"תמציתיות", בית המשפט המחוזי קבע כי הן נכונות ומוצדקות לגופו של עניין. * **אין מקום להתערבות:** בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי לא שוכנע שנפלה שגגה בהחלטות בית משפט השלום, וכי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. **היבטים של חידוש או דגש:** * **החשיבות של הצגת תמונה מלאה:** פסק הדין מדגיש את חובת המבקש סעד זמני להציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט, כולל הליכים קודמים שנדחו (גם בהסכמה) הנוגעים לאותו עניין. השמטת מידע רלוונטי עלולה להוביל לדחיית הבקשה. * **ההבחנה בין הליך לברור התביעה העיקרית לבין בקשה לסעד זמני:** בית המשפט הבהיר כי החלטתו הנוכחית מתייחסת אך ורק לבקשה לסעד זמני, ואינה מהווה הכרעה לגבי התביעה העיקרית, שתתברר בבית משפט השלום. * **הגבלות על סעדים זמניים במקרים של פסקי דין חלוטים:** פסק הדין ממחיש את הקושי לקבל סעד זמני, ובפרט עיכוב הליכי הוצאה לפועל, כאשר קיימים פסקי דין חלוטים או הסכמים שאושררו בבית המשפט, המחייבים את המבקש. * **פרשנות התקנה לעניין עיון חוזר:** בית המשפט מפרש את תקנה 368(א) באופן מחמיר יחסית, וקובע כי נסיבות כגון הצעת תשלום סמלי או התדרדרות במצב הכלכלי אינן מהוות "נסיבות חדשות" או "עובדות חדשות" המצדיקות עיון חוזר, אלא אם כן הן משפיעות באופן מהותי על ההצדקה הבסיסית למתן הצו. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את עקרונות סופיות הדיון, מעשה בית דין, והחשיבות של תום לב והצגת מלוא העובדות בעת פנייה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני. בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטות בית משפט השלום, אשר קבע, בין היתר, כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורה, כי קיימים פסקי דין חלוטים נגדו, וכי מאזן הנוחות אינו מצדיק מתן צו מניעה. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות.