בג"צ 5665/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה בשנת 2005, בבקשה לשר הפנים ולוועדת השרים לקבוע קריטריונים למתן אשרות למשפחות מהגרים עם ילדים חולים קשה הזקוקים לטיפול רפואי צמוד, וכן להימנע מגירוש משפחות כאלה. העותרים טענו כי צרכיהם הרפואיים של ילדים אלה לא יסופקו בארצות מוצאם. המשיבים טענו כי ניתן לטפל בסוגיה באמצעות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכי היה מקום להגיש את העתירה באופן פרטני. בתום דיונים קיבל בית המשפט את הודעתם המעודכנת של המשיבים המתווה נוהל לטיפול בבקשות למניעת גירוש מטעמים רפואיים. ההליך כולל התייעצות עם רופאים מומחים ובחינת כל מקרה לגופו. בעוד שהמדינה שמרה על שיקול דעת וסייגים, בית המשפט סבר כי ההליך ייושם באופן הומני. השופט רובינשטיין הדגיש את חשיבות המצב הרפואי הפרטני ואת הערכות הרופאים. פסק הדין קרא לתת הזדמנות לנוהל תוך ציפייה שרשויות המדינה והעותרים יעקבו אחר יישומו. בסופו של דבר נדחתה העתירה, וצו הביניים הוסר, בתנאי שבקשות פרטניות של העותרים יטופלו בתוך 45 יום ללא גירוש עד להחלטה אחרת. השופטת חיות והשופט אלון הסכימו עם פסק הדין.