ה"פ 16434-03-11

תקציר

בית המשפט מצא כי תכנית ההרחבה של מושב צפריה לא נכפתה עליו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, אלא המושב היה הכוח המניע העיקרי מאחוריה. התוכנית, שביקשה להרחיב את שטח המושב, הביאה לשינוי ייעוד לחלק מאדמות המושב. על פי פסק הדין, תביעת המושב לפיצוי מרמ"י, על בסיס סעיף בהסכם המשבצת, הותנתה בכך שתכנית ההרחבה תוטל עליהם. מאחר שבית המשפט קבע שלא כך הדבר, המושב לא היה זכאי לפיצוי כלשהו. בנוסף, קבע בית המשפט כי לתוכנית ההרחבה יתרונות מובנים עבור המושב, לרבות היכולת לבחור תושבים מומלצים ללא מכרז, העולים על כל החסרונות. גם טענות המושב בנוגע לעלויות תשתית ודמי היוון נדחו. כתוצאה מכך, התביעה שהגיש המושב נגד מנהל מקרקעי ישראל לפיצויים נדחתה במלואה, והמושב חויב לשלם 40,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לרמ"י.