בג"צ 5627/02

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות נגד החלטת לשכת העיתונות הממשלתית להפסיק להנפיק תעודות עיתונאיות לאנשי תקשורת פלסטינים, לרבות תושבי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה. לע"מ נימקה החלטה זו בנימוקים ביטחוניים בכך שהיא נחוצה כדי להגן על גורמי ממשל ישראליים מפני פגיעה אפשרית באירועים עיתונאיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת לע"מ הייתה שרירותית ולא הצליחה לאזן בין שיקולי ביטחון לבין האינטרסים המוגנים של חופש הביטוי והמידע. פסק הדין מדגיש כי יש לפעול על פי כללים מנהליים, גם אם העיתונאים אינם אזרחים או תושבים ישראלים. אף שהמדינה יכולה לדרוש באופן סביר מעיתונאים פלסטינים היתרי כניסה ועבודה, סירוב מוחלט להנפיק תעודות עיתונאי לכל העיתונאים הפלסטינים, אפילו לבעלי היתרים, אינו חוקי. בית המשפט הציע להפוך את הצווים למוחלטים, כלומר לחדש את תעודת העיתונאי של אחמד סייף ועובדי אל-ג'זירה יקבלו תעודות עיתונאי אם יקבלו את האישורים הדרושים. פסיקה זו מחזקת את חשיבותה של עיתונות חופשית ומבטיחה כי ייערכו בדיקות ביטחוניות פרטניות כדי להעריך כל מקרה בצורה הוגנת. השופט ריבלין, השופט ג'ובראן והשופטת דורנר (שכתבה את פסק הדין) הסכימו פה אחד עם ההחלטה. המשיבים יישאו בהוצאות העותרים, בסך כולל של 10,000 ₪ לכל אחת משתי העתירות.