ע"ב 2858/92

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השלוש עשרה, שפסלה את תנועת כהנא חי ואת אחד ממועמדיה, מר מובשוביץ, מהשתתפות בבחירות הקרובות. הוועדה החליטה כי מטרות התנועה ופעילותה מהוות המשך לתנועת כ"ך שנפסלה בעבר, בהתאם לסעיפים 7א(2) ו-(3) לחוק-יסוד: הכנסת. המערערים טענו כי האידיאולוגיה שלהם, שמטרתה לבסס את המשטר בישראל על היהדות ולשאוב את אורח חייו מההלכה, הובנה שלא כהלכה. הם טענו כי המצע הפוליטי שלהם, המושרש בתורה ובמקורות הלכתיים אחרים, אינו צריך להיחשב כהסתה לגזענות. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, ומצא ראיות רבות להסתה לגזענות בעלונים ובפרסומים של התנועה. בפסק הדין הודגש כי לא מדובר בפרשנות ההלכתית של עמדות המערערים, אלא בעמידתם בהוראות החוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעילותה בפועל של המערערת אינה עומדת בדרישות סעיף 7א, למרות הסתמכותה על טקסטים דתיים. כמו כן, התקיימו הקריטריונים הראייתיים המחמירים שנקבעו במקרים קודמים, המאשרים את חוקיות החלטת הפסילה. השופט ש' לוין, יחד עם השופטים ד' לוין, ש' נתניהו וא' אור, הסכימו עם פסק דין זה.