ב"ל 37276-12-10

תקציר

פסק הדין דן בקשר הסיבתי בין אבחנת המלנומה של התובע לבין תנאי עבודתו כמודד. השאלה המרכזית היא האם החשיפה היומיומית לקרני ה-UV של השמש בעבודה גרמה למלנומה. העד המומחה העיד תחילה כי לא היה קשר סיבתי, בעיקר משום שהמלנומות לא היו באזורים חשופים הקשורים לחשיפה מתמשכת לשמש על פי הספרות הרפואית. עם זאת, לאחר שראה תמונה של התובע בעבודה כשכתפיו חשופות, שינה המומחה את חוות דעתו. הם הגיעו למסקנה כי ניתן לייחס את המלנומה בכתפו הימנית של התובע לחשיפה תעסוקתית לשמש, לאור הדמיון למלנומה באזור הראש והצוואר. בית הדין קיבל חוות דעת מתוקנת זו ופסק לטובת התובע, בקובעו כי המלנומה בכתפו הימנית היא פגיעה בעבודה. כתוצאה מכך, בית הדין הטיל שיעור אחריות של 50% על תנאי העבודה של התובע עם היווצרות המחלה.