בג"צ 7265/14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה לערער על החלטת שר הפנים לכלול את בסיס גדוד 450 באזור חלוקת הכנסות, שקבע כיצד יחולקו הכנסות הארנונה בין הרשויות המקומיות. בעתירה נטען כי היה מקום להוציא את הבסיס מהשטח, שכן הוא לא הוזכר בכתב המינוי המקורי שהגדיר את מנדט הוועדה. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת השר התבססה על דו"ח יסודי של ועדת רזין, שחקרה את הנושא ונתנה לעותרת הזדמנות להציג את טענותיה. בית המשפט ציין כי העותרת לא ניצלה הזדמנות זו וכי התנגדותה היא בעיקרה פורמליסטית במהותה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי המלצות הוועדה אומצו על ידי שר הפנים, תוך מתן תוקף רטרואקטיבי לכל פגם פרוצדורלי. השופט הנדל הדגיש את דוקטרינת הבטלות היחסית, לפיה לא כל הפרת חוק מחייבת ביטול החלטה, וכי על בית המשפט לחתור לאיזון מידתי בין האינטרסים השונים המעורבים. מאחר שלא הייתה פגיעה מהותית בעותר והוועדה פעלה בגבולות שאליהם התכוון הגוף המוסמך, החלטת שר הפנים התקבלה. השופטת ברק-ארז הסכימה עם מסקנה זו, אך ביססה את פסק דינה בעיקר על פרשנות כתב המינוי, וקבעה כי יש להבין שהוא כולל את בסיס גדוד 450. השופטים הדגישו את הצורך בניסוח קפדני של כתבי מינוי על ידי רשויות ציבוריות כדי להבטיח בהירות ושקיפות. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והחלטת שר הפנים לכלול את בסיס גדוד 450 באזור חלוקת ההכנסות נשמרה.